Wiki Languages: גרמנית (Deutsch)

	יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
	הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

גרמנית
Deutsch

מדינות	גרמניה, אוסטריה, שווייץ, ליכטנשטיין, לוקסמבורג, דנמרק, בלגיה, איטליה, נמיביה ונוספות
אזורים	אירופה
דוברים	180 מיליון
שפת אם	90–100 מיליון
כתב	אלפבית לטיני
משפחה	הודו־אירופית גרמאנית מערבית עלית גרמנית
לאום	אוסטריהאוסטריה בלגיהבלגיה גרמניהגרמניה לוקסמבורגלוקסמבורג ליכטנשטייןליכטנשטיין שווייץשווייץ שפה אזורית: טרנטינו - אלטו אדיג'הטרנטינו - אלטו אדיג'ה שבאיטליה דנמרקדנמרק
ארגון	האיחוד האירופי
מוסד	אין
קוד שפה	de
קוד ISO 639-1	de
קוד ISO 639-2	deu
קוד ISO 639-3	deu
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

גרמנית (‏Deutsch^ⓘ‏^?‏ – דּוֹיְטְש) היא שפהגרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות. זוהי אחת השפות המדוברות בעולם עם מעל 100 מיליון אירופים הדוברים אותה כשפת אם. גרמנית היא השפה המדוברת ביותר באיחוד האירופי כשפת אם.^[1] היא השפה השלישית או הרביעית בפופולריות שלה כשפה זרה הנלמדת ברחבי העולם, והשנייה בפופולריות שלה כשפה זרה באירופה^[1] וארצות הברית. היא אחת השפות הרשמיות של האיחוד האירופי.

הגרמנית מדוברת בעיקר בגרמניה, אוסטריה, ליכטנשטיין, חלקים גדולים של שווייץ, לוקסמבורג, אזור דרום טירול (Südtirol) שבאיטליה, חלק קטן מפולין, הקנטונים המזרחיים בבלגיה, אזורים ברומניה ובצ'כיה, חבל אלזס וחלק מחבל לורן בצרפת. בנוסף, במושבות לשעבר של גרמניה, דוגמת נמיביה, ישנם חלקים באוכלוסייה הדוברים גרמנית, ויש גם כמה מיעוטים דוברי גרמנית במזרח־אירופה ברוסיה, בהונגריה ובסלובניה. גם בצפון אמריקה ובמדינות בדרום אמריקה כארגנטינה ישנן קהילות דוברות גרמנית. כמו כן האמיש וחלק מהמנוניטים מדברים בניב גרמני.

לגרמנית שמות רבים בשפות שונות, אשר כולם נובעים מחמישה שורשים:

• טאוטוני, אשר משמעותו בגרמנית עתיקה הוא "עם" או "מקומי", העניק לגרמנית את שמה בשפה הגרמנית עצמה (Deutsch, מבוטא "דוֹיְטשׁ"), באיטלקית (Tedesco), בכל השפות הסקנדינביות (Tysk) וכן ביפנית, בסינית ובקוריאנית. ביידיש קיימת המילה טייטש, שפירושה היה גרמנית, או הלשון המדוברת, וממנה המילה היידית "פאַרטייטשן" שפירושה לתרגם. ביידיש מודרנית נקראת הגרמנית "דייטש".
• השבט הסקסוני, אשר שמו נובע מכלי נשקם saks, ואשר שפתם, גרמנית תחתית (Plattdüütsch), השפיעה על כל אזור הים הבלטי, העניק לגרמנית את שמה בפינית ובאסטונית: Saksa.
• השבט האלמאני העניק לגרמנית את שמה בצרפתית, בספרדית, וגם בערבית ובטורקית (בכל השפות: "אלֵמַן" או "אלמאניה").
• השבטים הגרמאניים העניקו לגרמנית את שמה בעברית, באנגלית, ברומנית וביוונית.
• השורש הסלאבי העתיק něm, המקביל לשורש העברי א-ל-מ, העניק לגרמנית את שמה בכל השפות הסלאביות: בבולגרית "נֵמסקי", בצ'כית "נמצ'ינה", ברוסית "נמצקי" וכו'. שתי שפות שאינן סלאביות קלטו אף הן שם זה: רומנית (בה גרסתה העממית הנה: "Nemţeşte", אך גם באופן רשמי: "Germană") והונגרית (Német). בנוסף, שמה הערבי של אוסטריה הוא "א-נמסא" (النمسا), שם שגם הוא נובע מהשורש הסלאבי.

בתקופות קודמות של העברית כונתה השפה "אשכנזית", שם שנגזר מהשם התנ"כי "אשכנז".

השפה הגרמנית, כמו כל שפה אירופאית, נכתבת משמאל לימין. האלף בית הגרמני מונה 26 אותיות ולכל אחת מהן שתי צורות שונות בגודלן ובצורתן. כל משפט מתחיל באות גדולה וגם כל שם עצם וכל שם פרטי מתחילים באות גדולה. להלן שמן וצורותיהן של האותיות השונות:

העיצורים

בגרמנית 8 תנועות בסיסיות: [a ɛ e i o ø u y]. כיוון שמשך ההגייה בשפה הוא פונמי, כל תנועה יכולה להגות ארוכה או קצרה, ועל כן ישנן 16 תנועות, שמונה קצרות ושמונה ארוכות (תנועה קצרה אחת /ɛ/ עם שתי גרסאות ארוכות [ɛː eː] וארוכה אחת /eː/ עם שתי גרסאות קצרות, מוטעמת [ɛ] ולא־מוטעמת [ǝ]). כפי שקורה בשפות רבות בעלות משך תנועות פונמי, גם בגרמנית התנועות הקצרות מתמרכזות (לכיוון מרכז חלל הפה). על כן זהו מצאי התנועות בגרמנית:

• תנועות קצרות: [a ɛ œ ǝ ɪ ʏ ʊ ɔ]
• תנועות ארוכות: [aː ɛː øː eː iː yː uː oː]

אוצר המילים בגרמנית הוא נרחב. בגרמנית קיימות במקרים רבים, לצד מילים "בינלאומיות" (שרובן הגיעו מלטינית, בעיקר דרך הפילטר של הצרפתית), מילים גרמניות מקוריות המשמשות לציון אותו מושג. דוגמאות:

• טלוויזיה. לצד הקיצור TV נפוצה בגרמנית המילה Fernseher, שפירושה המילולי: "צופה מרחוק".
• מחשב. לצד Computer נפוצה המילה Rechner, שפירושה המילולי: "דבר שמְחַשֵּׁב".
• סובלנות. לצד המילה Toleranz, שמקורה בצרפתית, קיימת המילה Entgegenkommen, שפירושה המילולי: "לבוא לקראת". מקור הביטוי העברי במילה גרמנית זו.
• ספריה. לצד המילה Bibliothek, שמקורה בצרפתית (Bibliothèque) קיימת המילה הגרמנית Bücherei, שמקורה במילה Buch – "ספר".

אחד המאפיינים הידועים ביותר של הגרמנית הוא יכולתה להצמיד מילים בזו אחר זו לכדי יצירת מילה אחת ארוכה. מילים בנות למעלה מ־15 אותיות, המורכבות מ־3 עד 6 מילים קטנות, אינן מחזה נדיר. הדבר נובע מהעדר כמעט מוחלט של צורת הסמיכות בגרמנית, אשר שכיחה למדי באנגלית ובעברית. דוגמאות:

• Bahnliniennetzplan ("מפת קווי רשת הרכבות", Bahn-linien-netz-plan). בעברית שלוש המילים הראשונות נמצאות בסמיכות, ואף משתנות מעט בהתאם.
• Studentenkrankenversicherung ("ביטוח רפואי לסטודנטים", Studenten-kranken-versicherung).
• Überschallgeschwindigkeit ("מהירות על־קולית", Über-schall-geschwindigkeit).
• Bezirksschornsteinfegermeister ("מומחה המחוז לניקוי ארובות אבן", Bezirks-schorn-stein-feger-meister).
• Rundfunkgebührenabwicklungskonto ("חשבון בנק לטיפול באגרת הטלוויזיה והרדיו", Rund-funk-gebühren-abwicklungs-konto)
• Donaudampfschiffahrtselektrizitätenhauptbetriebswerkbauunterbeamtengesellschaft ("המועדון למנהלים במשרד הראשי של שירותי הסירות החשמליות בדנובה", Donau-dampf-schif-fahrts-elektrizitäten-haupt-betriebs-werk-bau-unter-beamten-gesellschaft). מילה מבודחת שנועדה להיות סאטירה על אורך המילים בשפה הגרמנית, והייתה כינויו של מועדון בווינה. אחת המילים הארוכות בשפה אשר בשימוש ממשי היא:
• Rechtsschutzversicherungsgesellschaften ("חברות ביטוח הנותנות הגנה משפטית", Rechts-schutz-versicherungs-gesellschaften).

מאפיין נוסף של הגרמנית הוא הרכבת המילים המודולרית שלה. אין־ספור מילים מורכבות מגזע בסיסי ומשורת תחיליות, המשנות לעיתים לחלוטין את משמעות הגזע. בנוסף, למילים רבות בגרמנית שתיים, שלוש ואף יותר משמעויות, השונות לגמרי זו מזו. לדוגמה:

• Satz: "משפט", "מערך", "סעיף". השורש הבסיסי.
• Einsatz: "שימוש", "תפקיד", "משימה", "התחייבות", "השקעה".
• Absatz: "שבירה", "סדק", "עקב של נעל", "מרפסת", "פסקה".
• Aussatz: "מחלת הצרעת".
• Aufsatz: "מאמר", "מכסה (של קופסה)".
• Versatz: "סטייה" או "אי־התאמה" (בהנדסה).
• Vorsatz: "כוונה", "מטרה", "החלטה".
• Ersatz: "תחלופה", "ממלא־מקום", "תירוץ".
• Ansatz: "נקודת יציאה", "כתף", "תוספת" (מונחים הנדסיים).
• Umsatz: "פדיון" (מונח בכלכלה).

תופעה זו קיימת גם בפעלים. פעלים המורכבים מגזע בסיסי ומתחילית נקראים "פעלים פריקים".

אוצר המילים בשפה מוערך בין 330,000 ל־500,000.

בשנת 1996 הסכימו גרמניה, שווייץ ואוסטריה לבצע רפורמה באופן כתיבת הגרמנית. רפורמה זו מכונה "Neue Rechtschreibung" או "Rechtschreibreform" – "האיות החדש" או "רפורמת האיות". במסגרת תוכנית זו שונו התווים בשפה ודרך האיות של כ־12 אלף מילים.

עיקרי הרפורמה הם:

1. האות ß ושימושה:
   1. הפסקת השימוש באות ß לטובת ss לאחר תנועות קצרות.
   2. השימוש באות ß בכתיב החדש הוא אך ורק לאחר תנועות ארוכות ודיפתונגים.
2. הפסקת השמטת אותיות בחיבור בין מילים, יוצאי הדופן רק dennoch, Drittel, Hoheit, Mittag.
3. סטנדרטיזציית מילים המושאלות משפות זרות.
   לדוגמה: Mikrofon, Geografie, Panter, Tunfisch, Differenzial, Jogurt, Spagetti, Schikoree, Portmonee.
4. פירוק חלק מהמילים הארוכות למרכיביהן:
   1. מילים מחוברות מפורקות למרכיביהן אם אלו הם פועל־פועל, שם־פועל, תואר־פועל, תואר הפועל־פועל, תואר הפועל־תואר/תואר הפועל.
   2. מילים שייכתבו במחובר אף־על־פי־כן: irgendetwas, irgendjemand, umso (desto), zurzeit (derzeit)‎.
5. צירוף מילים וספרות:
   1. ספרה והשם אותו היא מתארת (לדוגמה: 8-mal, 20-jährig) יופרדו במקף.
   2. ספרה וסופית (לדוגמה: 30er Jahre, 100%ig, 12tel) יכתבו ביחד.
6. שינוי חוקי הגדלת/הקטנת אות:
   1. כינויי גוף שני (לדוגמה: du, ihr, dein, euer) לא יוגדלו.
   2. שם התואר בצירופים שגורים של תואר+שם עצם (לדוגמה: der goldene Schnitt, das schwarze Brett) לא יוגדלו.
   3. שמות תואר המסתיימים ב-isch (שמות עצם שהופכים לתואר) לא יוגדלו.
   4. תיאורי זמן לאחר המילים "gestern", "heute", "morgen" יוגדלו.
   5. שמות עצם שהיו חלק ממילים מורכבות שלא שימשו כשמות עצם (לדוגמה: Recht behalten, Schuld haben) יוגדלו לאחר ההפרדה.
   6. מילים שמקורן אינו שם עצם (לדוגמה: der Einzelne, als Erster, das Gleiche, des Weiteren, im Allgemeinen, auf Deutsch, in Schwarz) יוגדלו כאשר הן משמשות כשם עצם בעיקר לאחר מילות יחס.
   7. זוגות (לדוגמה: Jung und Alt, Groß und Klein) יוגדלו.
7. חוקי פיסוק:
   1. ניתן לוותר על הפסיק לפני מילות החיבור und,‏ oder וכדומה.
   2. ניתן לוותר על הפסיק לאחר שמות פועל ולפני תכלית, אך לא לפני כינויי זיקה.
   3. סימן פסיק חדש לאחר הסגר.

הרפורמה עוררה התנגדות רבה בקרב אנשי רוח וסופרים. בשנת 2004 הודיעו אף העיתונים הגדולים בגרמניה על זניחת האיות החדש. למרות זאת דבקים בו חוגים בממשל הפדרלי הגרמני כמו גם באוסטריה ובשווייץ.

ערך מורחב – דקדוק גרמני

בגרמנית ישנם 12 זמנים: חמישה זמנים פשוטים, וחמישה זמני פרפקט, ציווי ומקור (אינפיניטיב).

ישנם שלושה סוגי פעלים:

1. פעלים "חלשים" הנוטים בצורות העבר – פרטריטום והבינוני הפעול (פרטיציפ II) – באמצעות הוספת עיצור סותם שיני אטום לגזע הפועל (/t/), לדוגמה:

• sagen – sagte – gesagt
• machen – machte – gemacht
• drücken – drückte – gedrückt

2. פעלים "חזקים" הנוטים בצורות העבר באמצעות שינוי תנועה בגזע הפועל (אבלאוט), לדוגמה:

• schreiben – schrieb – geschrieben
• ziehen – zog – gezogen
• essen – aß – gegessen

3. פעלים "מעורבים" (gemischte Verben) המשלבים שינוי תנועה והוספת עיצור שיני בנטיית העבר, לדוגמה:

• denken – dachte – gedacht
• nennen – nannte – genannt

כמו כן, קיימים פעלים בלתי־רגילים לחלוטין, כפועל sein (להיות), המאגד בתוכו מספר רב של צורות ואינו משתייך לאף אחת מהקבוצות הנ"ל.

• פרפקט ההווה מורכב באמצעות הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן הווה, זמן זה מציין עבר והוא נפוץ יותר בשפה המדוברת לביטוי עבר.
• פרפקט העבר מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן עבר, זמן זה מציין מאורע שקרה לפני מאורע אחר בעבר.
• פרפקט העתיד נדיר יחסית בדיבור, הוא מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן עתיד ומציין מאורע שיתרחש לפני מאורע אחר בעתיד.
• פרפקט התנאי מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן תנאי, זמן זה מציין תנאי עבר כלומר תנאי שלא התממש ובוטל, בניגוד לתנאי ההווה המציין תנאי היפותטי, ותנאי העתיד הממשי.

פועלי העזר הנדרשים להרכבת זמני הפרפקט הם haben (שייכות) ו־sein (להיות). הפעלים הדורשים פועל עזר sein הם פועלי תנועה ושינוי מצב, כל שאר הפעלים דורשים את פועל העזר haben.

שתי צורות פועל, הבינוני ההווה ובינוני העבר המשמשים גם כשמות תואר ונוטים לפי כללי נטיות התארים, אך באמצעות שימוש בפעלים sein ו־haben ניתן להשתמש בבינוני העבר ליצירת זמני הפרפקט.

בינוני ההווה נוצר באמצעות הוספת end- לבסיס הפועל, זו צורה המקבילה לצורה בסיס+ing האנגלית מבחינת השימוש כשם תואר, אך צורה זאת הגרמנית אינה משמשת כפועל בניגוד לאנגלית.

בינוני העבר נוצר בשתי דרכים:

1. בפעלים החלשים מקובלת הנוסחה ge+בסיס+t. לדוגמה: gesagt בינוני העבר של sagen – לדבר
2. בפעלים החזקים מקובל שינוי תנועה בבסיס (מתחיל ב-ge ומסתיים ב-~en כאשר באמצע יש שינוי תנועה). לדוגמה: getrunken הוא בינוני העבר של trinken.

הקול הסביל נוצר באמצעות שימוש בצורת בינוני העבר ושימוש בנטיות פועל העזר werden.

בגרמנית לרוב שמות העצם עצמם אינם מוטים אלא רק מלות היידוע כאשר ישנן.

• עוד מילים הנוטות כמילות היידוע המסוים ומלות ההצגה: jeder, welcher ועוד ליחיד. Mancher, solcher ועוד לרבים.
• ביחסת השייכות מוסיפים ~S לשם עצם זכר וסתמי בעל מעל הברה אחת, ו~ES לשם עצם זכר וסתמי בעל הברה אחת בלבד.
• בשמות עצם מסוימים ממין זכר מקבל שם העצם תוספת ~EN ביחסות המושא הישיר, המושא העקיף והשייכות ( ~S לא נוסף ביחסת השייכות על תוספת ה־~EN). במקרים חריגים כן מתווסף ~S ביחסת השייכות, מילים כמו NAME, HERZ או Friede.
• ישנם מקרים מועטים בהם שם העצם מופיע ללא תווית: שם פרטי, שם קיבוצי, שמות עצם כמו tee (תה) kaffe(קפה) reis (אורז) בדרך כלל לא יקבלו תווית. הם מציינים כמויות שלא ניתן לספור.

בגרמנית קיימות שתי דרכים להטות שם תואר: הטיה לא מיודעת המכונה חזקה, הטיה מיודעת המכונה חלשה. חוץ מזה שמות התואר מוטים בהתאם למגדר, לכמות וליחסה.

• מילים כמו Viele, wenige, andere, einige, mehrere הן כולן מילים לרבים שאינן מיודעות, שמות התואר שיבואו אחריהן יופיעו בצורה חזקה.

1. נושא+פועל+זמן+אופן+מקום. לדוגמה: Ich fahre morgen mit dem Bus in die Schule.
2. כאשר אחד החלקים מקדים את הנושא הפועל הוא עדיין במקום השני. כך לדוגמה: זמן+פועל+נושא+אופן+מקום Morgen fahre ich mit dem Bus in die Schule.
3. במשפטים עם יותר מפועל אחד הפועל המוטה נשאר במקומו ושם הפועל או צורת הפרטיסילפאסט נמצאים בסוף. Ich will nach Hause gehen. Ich habe dir geglaubt.
4. בשאלות כן/לא הנושא והפועל מתחלפים במקומם, בשאלה עם מילת שאלה כמו הכלל השני. לדוגמה: Kann ich jetzt gehen?
5. במשפט עם פסוקית תלויה (חלק במשפט עם נושא ונשוא שאיננו יכול להחשב משפט עצמאי), הפועל בפסוקית התלויה הוא בסופה, יש גם לרשום פסיק לפני פסוקית תלויה. המילים הבאות ואחרות דומות להן פותחות פסוקיות תלויות: als, bevor, bis, damit, dass, wenn, ob, obwohl, nachdem, da, während, weil, wie.
   1. המילים הבאות פותחות פסוקיות שאינן תלויות כך שסדר המילים הוא כרגיל: und, oder, aber, denn. לדוגמה: Ich bleibe im Bett, wenn ich krank bin.
6. בפסוקית תלויה תחיליות הניתנות לניתוק נותרות צמודות לפועל, וכל הפועל הולך לסוף הפסוקית. לדוגמה: Er ist immer müde, wenn er früh aufsteht.
7. כאשר ישנם שני פעלים בפסוקית תלויה הפועל המוטה מופיע אחרון ואילו שם הפועל או צורת הפארטסיפלפאסט לפניו. לדוגמה: Er ist müde, wenn er früh aufstehen muss.
8. כשהמשפט מתחיל בפסוקית תלויה, הפסוקית מתנהגת כאלמנט במשפט העיקרי כך שהולכים לפי כלל 2. לדוגמה: Wenn ich krank bin, bleibe ich im Bett.
9. כשיש במשפט אחד גם מושא ישיר וגם מושא עקיף, המושא העקיף מקדים תמיד את הישיר, פרט למקרה בו הישיר הוא כינוי. Ich schenke meinem Bruder eine Krawatte.Ich schenke sie meinem Bruder.

eins – אחת
zwei – שתיים
drei – שלוש
vier – ארבע
fünf – חמש
sechs – שש
sieben – שבע
acht – שמונה
neun – תשע
zehn – עשר
elf – אחת עשרה
zwölf – שתים עשרה
dreizehn – שלוש עשרה
vierzehn – ארבע עשרה
fünfzehn – חמש עשרה
sechzehn – שש עשרה
siebzehn – שבע עשרה
achtzehn – שמונה עשרה
neunzehn – תשע עשרה
zwanzig – עשרים
dreißig – שלושים
vierzig – ארבעים
fünfzig – חמישים
sechzig – ששים
siebzig – שבעים
achtzig – שמונים
neunzig – תשעים
ein hundert – מאה
zwei hundert – מאתיים
drei hundert – שלוש מאות
vier hundert – ארבע מאות
fünf hundert – חמש מאות
sechs hundert – שש מאות
sieben hundert – שבע מאות
acht hundert – שמונה מאות
neun hundert – תשע מאות

erste – ראשון
zweite – שני
dritte – שלישי
vierte – רביעי
fünfte – חמישי
sechste – ששי
siebte – שביעי
achte – שמיני
neunte – תשיעי
zehnte – עשירי
elfte – האחד עשר
zwölfte – השנים עשר
dreizehnte – השלושה עשר
vierzehnte – הארבעה עשר
fünfzehnte – החמישה עשר
sechzehnte – השישה עשר
siebzehnte – השבעה עשר
achtzehnte – השמונה עשר
neunzehnte – התשעה עשר
zwanzigte – העשרים

ערך מורחב – רשימת מילים בגרמנית שמקורן בעברית

מעט מילים וביטויים הגיעו לגרמנית מהעברית, רובם דרך היידיש. koscher (כשר, תקין), meschugge (משוגע), Chuzpe (חוצפה), Ganove (גנב, שרלטן), Maloche (עבודה שחורה – מלשון "מלאכה"), Mischpoke או Muschpoke (כינוי גנאי למשפחה או משפחה מורחבת, כנופיה), Schlamassel (עסק ביש, ביש מזל), Tacheles reden (לדבר ישירות ולעניין, מלשון "תכלית"). דוגמאות נוספות:

• הביטוי "שנה טובה" (הנאמר בגרמניה בתחילת השנה האזרחית) הוא Guten Rutsch; מילולית פירוש הביטוי הוא "החלקה טובה", כביכול "מעבר חלק" אל השנה החדשה. למעשה מקור המילה Rutsch בעברית: ראש השנה.
• המילה הגרמנית לפשיטת רגל היא Pleite. מקור המילה בעברית: פלטה, פליט; הכוונה היא לאדם בעל חובות הבורח מנושיו, כמו פליט.
• ביטוי גרמני ל"בהצלחה" הוא Hals und Beinbruch, שפירושו המילולי: "שבירת רגל וגרון". ייתכן שזהו בעצם שיבוש של הביטוי העברי הצלחה וברכה. באנגלית קיים ביטוי דומה, Break a leg, שמקורו איננו ברור – ולפי אחת ההשערות, מגרמנית התגלגל הביטוי Hals und Beinbruch אל האנגלית.
• vermasseln היא מילה גרמנית ל"להרוס, לדפוק, לפקשש משהו", קרי, לנהוג בחוסר מזל. מקורה מן המילה העברית "מזל" בתוספת התחילית -ver שמוסיפה את המשמעות "טעיה" או "שיבוש" למשמעותם של פעלים אליהם היא מצורפת.
• Schmiere stehen – מלשון "שמירה", לשמור בזמן שמתבצעת 'סחיבה' או גנבה".
• Sonnenklar – תרגום מילולי של 'ברור כשמש'. (מקור הביטוי בגמרא, כגון סנהדרין דף עב עמוד א: 'אם ברור לך כשמש שיש לו שלום עמך אל תהרגהו ואם לאו הרגהו.')

בכיוון ההפוך, מגרמנית לעברית, עשתה את דרכה כמות רבה יותר של מילים וביטויים; רבים מהם הגיעו עם העלייה המאסיבית של יהודי גרמניה (ה'ייקים') בשנות ה-30 של המאה העשרים. מילים גרמניות רבות התאזרחו בעברית דרך היידיש.

• רבות מהמילים הן בתחומי הרכב, המכונאות והשיפוצים: שפּכטל (Spachtel), שפּריץ (Spritz), שפּיץ (Spitz), שיבּר (Schieber, פירוש מילולי: "דוחף"), שוּפל (Schuffel), איזולירבנד (Isolierband), גומי (Gummi), דיבל (Dübel), לייסט (Leist), שאלטר (Schalter), וינקר (Winker), דוּרְך/דוּך (durch), וישר (Wischer), טרמפ (Trampen), מסילת ברזל (תרגום מילולי של Eisenbahn).
• כל שמות החודשים מתועתקים בעברית בדיוק לפי הגרמנית: מרץ (März), ינואר (Januar), יולי (Juli) וכו', מלבד אוגוסט (הגייה גרמנית: "אַוּגּוּסְט") וספטמבר (הגייה גרמנית: "זֶפְּטֶמְבֶּר").
• ביטויי סלנג: מילים אלו כמעט תמיד אינן ברמת סלנג בגרמנית, ושימושן בשפה זו שגרתי – ביס (Biss, "נשיכה"), שלוק (Schluck, "לגימה"), לק (Leck), מילת הקריאה פוי (Pfui), דרעק (Dreck, "לכלוך"), שמוץ (Schmutz, "לכלוך"), הביטוי "בקאנטים" (Kante, "קצה", "שוליים"), "קאפוט" (kaputt), שוונג (Schwung, "תנופה"), שוֹס (Schuss, "יריה"), מילת הקריאה היידית "אוי וויי" (Weh, "כאב"), בּרוֹך (במובן של "משבר"; Bruch, "שבירה"), לקטר (Kater, "חתול", כנראה בשל מנהגו ליילל), קוּנץ (טריק; Kunststück, "יצירת אמנות"), שטינקר (מלשין; Stinker, "מסריח" (גם באנגלית)), ציצים (Zitzen, "עטינים, פטמות"), שלאגר (Schlager, "להיט").
• ביטויים ואמרות קצרות: אם כבר אז כבר (wenn schon, denn schon), בסדר (in Ordnung), סוף טוב הכול טוב (Ende gut, alles gut), שחור על גבי לבן (schwarz auf weiß), לשבור את הראש (sich den Kopf zerbrechen), עד החתונה זה יעבור (bis du heiratest, ist alles wieder gut).
• מילים אחרות: שפגאט (Spagat), שמאלץ (רגש רב מדי; Schmalz, "שומן"), צימר (Zimmer, "חדר"), קרטון, פלסטר (Pflaster), קיטש (Kitsch), פלאטפוס (Plattfuß, "כף רגל שטוחה"), גימנסיה במשמעות "בית-ספר תיכון" (Gymnasium), מדעי הרוח (תרגום מילולי של Geisteswissenschaften), בית חולים וקופת חולים (תרגום מילולי של Krankenhaus ו-Krankenkasse), עיתון (תרגום מילולי של Zeitung – בהמרת המילה הגרמנית לזמן – Zeit – "עת"), פינת אוכל (תרגום מילולי של Essecke), אוצר מילים (תרגום מילולי של Wortschatz).

• חוק גרים
• אומלאוט
• ß
• הניב הריפוארי

• מילון עברי-גרמני וגרמני-עברי מקוון ואינטראקטיבי
• שיעורים בגרמנית(הקישור אינו פעיל) באתר about.com.
• שיעורי גרמנית באתר ה-BBC
• מילון עברי-גרמני וגרמני-עברי
• שיעורי גרמנית קצרים ביו-טיוב
• גרמנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה(באנגלית)
• שפה גרמנית, דף שער בספרייה הלאומית